סמוכה נ' הקידמה הצפונית בע"מ

פסק דין

המדובר בתביעה כספית בעילה חוזית על סך 4,300 ₪. התובע שילם לנתבעת "מכללת הקידמה הצפונית" (להלן: "המכללה"), סך 1000 ₪ לצרכי לימודים בקורס (לימודים שלא יצאו אל הפועל), ובנוסף טוען כי נגרמו לו נזקים.

התובע טוען כי הגיע אל המכללה להתעניין בקורס עיבוד שבבי, וציין כי מאחר והינו מחוסר עבודה, ברצונו ללמוד בהקדם ולחזור למעגל העבודה. לתובע נאמר כי עומד להיפתח קורס, אשר ההרשמה אליו עומדת להיסגר, וכי אם ברצונו לשריין מקום עליו לשלם 1000 ₪ על חשבון. צוין כי לא היה מועד רשמי לפתיחת הקורס ולכן לא רצה התובע להתחייב, ואולם, הוא שילם 1,000 ₪ על מנת לשמור לעצמו מקום, למקרה והקורס אכן יחל. חלף זמן ארוך ולא נפתח הקורס ולכן התובע למד בקורס דומה במקום אחר.

כעבור מספר חודשים, כאשר כבר היה התובע בוגר קורס עם תעודה ועבד במשרה מלאה, קיבל הודעה טלפונית למקום העבודה המבשרת כי הקורס עומד להיפתח.

מאז ובמשך כשנה מנסה התובע להסביר למכללה את המצב ולקבל חזרה את הסך 1,000 ₪ אשר שולמו לה אך פניותיו נדחו.

התובע דורש 4,300 ₪, הכוללים את הסך 1,000 ₪ אשר שולמו למכללה, 600 ₪- אובדן ימי עבודה, 200 ₪ הוצאות נסיעות, 1500 ₪- הוצאות משפט ו- 1,000 ₪ בגין עוגמת נפש.

לטענת המכללה דין התביעה נגדה להידחות על הסף מחמת היעדר עילה. לטענתה התובע יצר קשר ביום 4/12/07 וביקש ללמוד קורס תכנות CNC. לאחר ששוחח עם יועצת לימודים, אביבה דנינו, הוסברו לו תנאיי הקבלה לקורס. התובע הודיע כי יגיע למכללה ויודיע כיצד ברצונו להתקדם.

ביום 12/12/07 הגיע התובע למכללה וביקש להירשם לקורס מפעיל CNC ושילם דמי רישום ומקדמה בסך 1,000 ₪. באותו המעמד חתם גם על טופס הרשמה לקורס וכן על הסכם תלמיד מכללה. במעמד זה נמסר לתובע כי מועד הפתיחה המשוער של הקורס (מותנה במספר תלמידים) הינו מרץ 2008.

בתאריך 3/3/08 הודיעה המכללה לתובע באמצעות מערכת SMS ארגונית ובמכתב כי הקורס ייפתח ביום 19/3/08. בסמוך למועד ההודעה התקשר התובע למכללה וטען כי התחיל לעבוד והוא יודיע למכללה אם יוכל להתייצב ללימודים או שיבקש לדחות את הקורס למועד הבא . שיחה זו תועדה במערכת המכללה בכרטיס התלמיד. כמו כן לאור בקשתו של התובע שוריין לו מקום נוסף גם לקורס הבא שאמור היה להיפתח בחודש יוני 2008.

ביום 10/6/08 קיבל שוב התובע הודעה על פתיחתו של הקורס השני. שוב הודיע התובע כי יחזיר תשובה למכללה שכן הינו עובד 3 פעמים בשבוע בערב (וגם הלימודים הינם לימודי ערב). התובע לא החזיר תשובה וביום 17/8/08 הגיע למכללה ודרש כספו בחזרה. ביום 11/11/08 הגיש התובע בקשה בכתב להחזר כספי של דמי ההרשמה לקורס, במכתב מיום 7/12/08 השיבה המכללה כי הוא אינו עומד בקריטריונים להשבת כספים, אך הותר לו להשתבץ ללימודים באחד המחזורים הבאים.

בחודש 2/09 שוב דרש התובע את הסכום ששילם ובתאריך 4/3/09 הודע לו כי החלטת הועדה בעינה עומדת.

לטענת המכללה היא הפסידה כספים שכן התובע היה רשום לשני קורסים בעלות של 10,700 ₪ לקורס, אך לא יכלה לצרף אחר במקומו שכן הוא תפס מקום פנוי.

על כן מבוקשת דחיית התביעה.

התובע הגיש תשובה לכתב ההגנה בה נטען כי הוא הקפיד שלא להירשם לקורס טרם יידע אם אכן יתקיים במועד הרצוי לו ולראיה טופס ההרשמה נותר ריק וללא חתימתו. על כן הוא גם אינו תלמיד מן המניין שכן לא עבר תהליך רישום כמתחייב. כן נטען כי טענת המכללה לפיה נמסר לו כי הקורס מיועד להתקיים רק במרץ 2008 הינה שקרית ואינה הגיונית, שכן מחוסר עבודה לא ישלם בעבור קורס למעלה משלושה חודשים מיום פתיחתו. לטענתו במעמד התשלום נמסר לו כי הקורס עומד להיפתח בתוך ימים ספורים ומאחר ונותרו מקומות בודדים עליו לשלם על מנת להבטיח מקומו.

מאחר ולא ננקב תאריך כלשהו, הוא לא חתם עליו אלא רק על הצהרה כי הוא מבין את תוכנו.

נטען כי המכללה גבתה 1,000 ₪ באופן מרושל וחסר אחריות וכי נציגת המכללה זרזה אותו לשלם תוך הבטחה בעל פה כי קורס עומד להיפתח תוך מספר ימים, הבטחה שהופרה. התובע שילם עבור שמירת מקום בקורס למשך שבועיים, כאשר אין קורס.

התובע טוען כי אין לכבול אותו להסכם תלמיד מכללה משלא נרשם למכללה. מעבר לכך, דמי ההרשמה הינם בסך 500 ₪ בלבד ואין למכללה הסבר לגביית כפל הסכום.

שמירת מקום בקורס למשך שבועיים מיום תשלום דמי ההרשמה ובתנאי שיהא טופס הרשמה מלא וחתום והסדרת מלוא התשלום. תנאים אלו לא קוימו ומשכך התובע לא נרשם לקורס.

הצדדים הופיעו בפניי אתמול וחזרו על האמור בכתבי טענותיהם.

לאחר עיון בכתבי הטענות לרבות במסמכים אשר צורפו לתיק בית המשפט הנני מחליט כי יש לקבל את התביעה בחלקה. אנמק להלן קביעתי זו.